פרק ד- תנועת "גורדוניה"

פרק ד'- תנועת "גורדוניה"

חברי תנועת "גורדוניה"

כשהגיעה ציפורה לבודפשט בירת הונגריה לאחר המלחמה, היא הצטרפה לתנועת הנוער "גורדוניה" שבעיר. 
הסתדרות הנוער העממית חלוצית "גורדוניה" הייתה תנועת נוער ציוניות-חלוצית  שדגלה בערכיא"ד גורדון - ממובילי ערך העבודה העברית ודמות מופת ציונית: הגשמה, ציונות עובדת (עבודה .עצמית) וחינוך האדם




"גורדוניה" הוקמה בגליציה בשנת 1925. היו לה סניפים בפולין, ליטא, לטביה, רומניה, סרביה, צרפת, אוקראינה, ישראל, ארגנטינה, ארצות הברית  ואף תוניסיה. חבריה החלו לעלות ארצה בשנת 1929- רובם במסגרת החלוץ .
מבחינה רעיונית הם דגלו ב"דת העבודה", הזדהו עם מפלגת  "הפועל הצעיר" והאמינו כי יש לייסד את הישוב היהודי והמולדת בארץ ישראל, תוך הדגשת ערך העבודה העצמית, חינוך האדם להגשמה ולציונות עובדת, וכן החייאת השפה והתרבות העברית.

ועידה של חברי תנועת "גורדוניה" ברומניה

"גורדוניה" הפכה להיות תנועת הנוער של חבר הקבוצות ובשנת 1934 הצטרפו לחבר הקבוצות כל הקבוצות של תנועת "גורדוניה" (שקודם לכן היו מאוגדות תחת "איגוד גורדוניה"), יחד עם מנהיג התנועה פנחס לבון.

בשנת 1945 התמזגה עם פלג מהמחנות העולים שהזדהה עם מפא"י. התנועה החדשה היא התנועה המאוחדת שהייתה תנועת נוער לומד ששמה דגש על עיקרון הכלליות. מתוך תפיסה זו של כלליות, התאחדה ב-1959 התנועה המאוחדת עם תנועת הנוער העובד ויצרה את הנוער העובד והלומד.

בוגרי התנועה שאפו להקים קבוצות קטנות לפי הדגם של דגניה. בשנת 1929 הקימו את קבוצתם הראשונה בחולדה. הם הקימו מספר קיבוצים נוספים (למעשה קבוצות) בארץ, ביניהם חניתה, כפר החורש ורמת דוד בצפון, במישור החוף את נווה ים, מעין צבי, משמרות ומשמר השרון, מעלה החמישה באזור ירושלים מסדה  שבעמק הירדן,  ניר עם ואורים שבנגב.

"גורדוניה" הייתה תנועת נוער יהודית-ציונית-סוציאליסטית בעלת נופך צופי. היא שמה בראש מעייניה את ערך ההגשמה החלוצית ושאבה השראה רבה ממשנתו של א"ד גורדון אך התנגדה לגישה הדוגמטית של גורדון. היא הייתה מתחילתה תנועת נוער סוציאל-דמוקרטית שראתה בסוציאליזם כמכלול שלם של בעיות ופתרונות, בניגוד לתפיסה שראתה במלחמת מעמדות את הפתרון היחיד.

י"ג מידות "גורדוניה":

כמו בתנועות נוער צופיות מקבילות כדוגמת "השומר הצעיר" ו"המכבי הצעיר", ל"גורדוניה" היו דיברות, אשר מטרתן הייתה לשמש מצפן ערכי לחברי התנועה. דיברות אלו השפיעו על עשרת דיברות התנועה המאוחדת: 

·       *הוה מתקרב לטבע וקשור בו. 

·       *הוה שומר על בריאות ותרבות גופך.

·      *הוה מכניס לחייך וסביבתך הרמוניה ופשטות של איש-העבודה.

·       *הוה מסתכל בפני המציאות כדי להבינה בלא כסוי-פנים.

·       *הוה שומר על עצמאותך אך מקשיב לדעות אחרים.

·      *הוה מכבד את האדם שבזולתך ומתייחס אליו ביושר-לבב.

·      *הוה נוהג בכבוד ויושר הדדי ביחסי החבר והחברה.

·      *הוה מגשים את העברית למעשה יום-יום.

·      *הוה נאמן ומסור לתנועת גורדוניה, אחראי בעד עתיד העם וגורל בניין המולדת.

·      *הוה איש העבודה היצירה וההגשמה.

·      *הוה מרגיש את עצמך סולידרי עם הסובלים והמנוצלים בחברה הנוכחית.

·      *הוה מתקומם נגד הרע והעוול ונלחם בעד הצדק החברתי והיושר האנושי.

·     *הוה מכוון את מחשבותיך ואת מעשיך בחיי יום-יום לאור התכלית המוסרית, החברתית לעם והאנושיות,         באשר אין המטרה מקדשת את האמצעים. 




בתנועת הנוער "גורדוניה" בבודפשט, הונגריה, במקום בו ציפורה לקחה חלק, התקיימה מקהלה של התנועה. שרו בה שירים על החיים במחנה ועל כך שצריך להתעודד ולהישאר עם תקווה ומוטיבציה, ולא לשקוע בעצב. מבין השירים: "ישתבר ויתרומם", "עומדים אנו במשמרת" ו"שבח למוזיקה". השירים נעשו בהשתתפות "המכבי הצעיר".

קבוצת הכשרה של תנועת גורדוניה

תרגום/נוסח עברי: יהודה שרת
לחן: מיכאל פרטוריוס 
 שבח שבח למוזיקה
(מילים בשפת המקור (איטלקית
Viva viva la musica
https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=10402&artist=3132

מילים: אברהם שלונסקי
לחן: מרדכי גבירטיג
עומדים אנו במשמרת
https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=2565&artist=3132

עוֹמְדִים אָנוּ בַּמִשְׁמֶרֶת                                     רוֹטֵט הַלֵּב, מַה בֶּצַע פַּחַד? 
מֵעַל רֹאשֵׁנוּ כּוֹכָבִים                                        גּוֹרָל יָחִיד - גּוֹרָל הַכְּלָל
שׁוֹמֵר חָבֵר, חֲבֵרָה שׁוֹמֶרֶת                               לָאֵשׁ נִכּוֹן כֻּלָּנוּ יַחַד
וּבְיָדֵינוּ הָרוֹבִים                                              נָגֵן עַל נֶפֶשׁ וְעָמָל

חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ מוּל מַחְתֶּרֶת
זוֹחֵל וּמִתְקָרֵב אוֹיֵב
חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ בַּמִשְׁמֶרֶת
לוֹטֵשׁ כְּלֵי זַיִן הָאוֹיֵב


https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=10402
מילים: שמשון מלצר
לחן: ורדינה שלונסקי
ישתבר ויתרומם
 ישתבר ויתרומם                                                           יתבזק ויזדהר
קצף הגלים ברעש                                                        נוגה הברק ברעם
יתגבר ויתקומם                                                           יתחזק וישתער
זעם משברים בגעש                                                     סער הסופה בזעם

התלכדו – ובמעגל                                                        מעינינו הברק
ורקדו באש וקצב                                                          מלבנו זה הנהם
סובבו ובגלגל                                                               התחזקו ונתחזק
שכחו יגון ועצב                                                             ונרקודה זאת הפעם

אנו פה חומת מגן                                                          אנו פה חומת מגן...
הגלים נעצורה
לנו רוח תנגן
הורה הורה הורה

עדותן של שרה ישראלי- חברת תנועת גודרוניה ומדריכתה- מרים הרפז, אודות תנועת גורדוניה בבודפשט:

שרה ישראלי הייתה חברת 
תנועת  "גורדוניה" בהונגריה

תנועת "גורדוניה" בבודפשט, הונגריה, התמקדה בעיקר בערך הציוניות ולימודו. היא שמה דגש חזק ומהותי על שמם היהודי של חבריה, ובה קראו לכל אחד בשמו היהודי בלבד. המדריכים של התנועה, שהיו לרוב בני 17 ומעלה, לימדו את החניכים, שהיו בסביבות הגילאים 10-15, עברית, שירים ישראליים ועל ארץ ישראל. למדריכים חולקה חוברת הדרכה בשם "דפים למדריך"- היה זה מעין מחוון שנכתב באותיות לטיניות. כמו בתנועות הנוער של היום, החניכים והמדריכים נפגשו מספר פעמים בשבוע וקיימו פעולות. רוב הפעולות נעשו לפי קבוצות גיל ולעתים אף התקיימו פעולות יחד של כל התנועה. בנוסף, חבריה טיילו ברחבי הונגריה, עסקו בפנאי ותרבות- רקדו הורה וריקודי עם ושרו שירים על ארץ ישראל- ועוד. על הקיר במועדון התנועה הודבקו פלקטים שבהם מפות של ארץ ישראל.
ב-1948, הקומוניזם אסרו את המשכת פעילות התנועה, אך למרות זאת המשיכה התנועה להתקיים. על מנת לשמור על חשאיות וכדי שלא יתגלו, המפגשים נעשו לרוב בבתים של חברי התנועה והם היו מוכרחים תמיד לוודא ולבדוק שאף אחד לא עוקב אחריהם. הזהירות הייתה מאד משמעותית ונחוצה בתקופה ההיא. שרה  נזכרה בכך שהיא ואחיה הרגישו שאדם עוקב אחריהם כאשר היו בדרכם למקום המפגש של התנועה, אך שינו את מסלולם למען שאר חברי התנועה- כדי שלא לחשוף ולהסגיר אותם.
התנועה פעלה בתחום ההברחות לארץ ישראל. לאחר השואה היו ניצולים רבים שלא קיבלו אישור לעלות לא"י מהמנדט הבריטי, כך שהברחות  בלתי לגאליות היו הדרך היחידה לעזוב. מרים הרפז מספרת שההברחות נעשו בקבוצות קטנות. למשל, היא עלתה ארצה עם קבוצה קטנה בת ארבעה אנשים. התנועה שילמה למבריחים על מנת שיעזרו לקבוצות הקטנות של הבורחים להגיע למחוז חפצם- א"י. ההברחות נעשו בדרך ההסוואה, כך שחברי התנועה העמידו פנים שיוצאים לטייל, מסע שגרתי במסגרת התנועה, אך למעשה הלכו לעיירה שבגבול הונגריה. לאחר מכן קבוצות אלה הלכו ברגל כל הלילה עד לאוסטריה ומשם אספו אותם לארץ ישראל. בקרב המדריכים עלה נושא ההצטרפות לשורות הפלמ"ח וההגנה, לעומת החניכים, שאותם לא שיתפו בעניין זה בשל היותם קטנים.